אני תמיד האמנתי שאם כבר לחיות אז בגדול. אם כבר יוצאים לחופשה, כדאי שהיא תתרחש בעיר קסומה או לפחות במלון מפנק בטירוף. אם כבר יוצאים למסעדה, אז כדאי שאזמין בדיוק מה שבא לי מבלי להסתכל על המחיר, ומעל לכל – אם אני כבר אופה, אין קלוריות. אין משקל. אין תחליפים. אני מכינה את הדבר האמיתי, וכמה שיותר מושחת יותר טוב. אז עוגת שמרים ושוקולד לדיאטה לא תמצאו כאן, אבל לפחות עוגת שמרים ושוקולד עם פילוסופיה דיאטטית. אולי זה יעזור.
אני יודעת, זה נורא לא פוליטקלי קורקט להגיד דבר כזה, בעידן בו כולם מחפשים את התחליף לסוכר, את השוקולד הבריא, את המתכונים עם הכי פחות קלוריות והכי הרבה טעם, אבל אין לי שום דבר אחר לומר מלבד – עזבו אותי. בחייאת. אם כבר נכנסתי למטבח, קניתי חומרים, פיניתי שעתיים מזמני, לפחות שיהיה על משהו עשיר, דקדנטי, מלא בשוקולד.. בקיצור – עוגת שמרים ושוקולד (לא לדיאטה. כבר הסכמנו על זה כן?), מתאים? (רגע, מתכון בסוף)
אז מה עושים עם רגשות האשמה אחר כך, אתם שואלים? האמת – שאלה מוצדקת. עם כל ביס מהשחיתות הזאת אני מדמיינת אתכם תוהים אם הקלוריות הספציפיות האלה יתיישבו בזרועות, בישבן או בירכיים (רמז: – בכולם!). התשובה הקלה היא לאכול רק פרוסה אחת ולהפסיק. התשובה הקלה עוד יותר – להתאמן.
כן, כן, אני יודעת. בין עבודה (שיכולה להמשך אצלי גם 12-13 שעות ביום), והמשפחה, והחברים, והסידורים, ומזל שעוד אין לי ילדים כי בכלל לא יודעת איך הייתי חיה, למי יש זמן (או רצון, או כוח) ללכת להתאמן?
לפני כמה חודשים גיליתי ממש במקרה, דרך לקוחות שלי, על שיטת אימון שנקראת אימון EMS. השיטה פועלת על גירוי חשמלי לשרירים, מפעילה את כל הגוף, מותאמת ישירות אליכם וכל מה שאתם צריכים זה רק 20 דקות, פעם אחת בשבוע. וכן, גם עכשיו אני שומעת אתכם צועקים לי ששמעתם על זה ומשרד הבריאות אמר כי אימון EMS מסוכן. אז, תאמינו או לא, משרד הבריאות טעה. ואפילו חזר בו והתנצל על ההצהרה. מצד אחד בא לי להגיד כל הכבוד על זה שהודו בטעות, מצד שני, אני מודה שזה כן יגרום לי לחשוב פעמיים על כל הצהרה עתידית של משרד הבריאות.
בכל מקרה, חצי שעה עבודה על העוגה המהממת הזאת (לא כולל זמן התפחה), 20 דקות של אימון ותוך שעה החיים שלכם כבר נראים יותר טוב. לפחות החיים שלי (:
בשנה שעברה העוגה הזאת שברה שיאים ברשת. הבלוגרית רות אופק פרסמה אותה בקבוצה "אמהות מבשלות יחד" בפייסבוק ותוך ימים המתכון הפך ויראלי לחלוטין, כשאנשים בכל רחבי הארץ רוכשים שמרים, שוקולד וקוקוס בכמויות, קולעים צמות שמרים ומעלים את התמונה שלהם לרשתות החברתיות. אני חושבת שאין חברת קבוצה אחת ב-"אמהות מבשלות" שלא ניסתה את כוחה במתכון. לי לקח קצת זמן להתאהב בה, אני מודה, אבל אחרי שהתאהבתי… לא הייתה דרך חזרה.
מתחילים עם הבצק (בצק ל-2 עוגות, כדי לספוג כמה שיותר קלוריות(
500 ג' קמח
כף שמרים יבשים
100 ג' סוכר
100 ג' חמאה
160 מ"ל חלב
2 ביצים
חצי כפית מלח
מניחים את החלב והחמאה בקערית ומחממים במיקרו עד שהחמאה נמסה והחלב פושר-חמים. במיקסר מניחים קמח, מערבבים לתוכו את השמרים ואז מוסיפים את הסוכר ואת הביצים. לתערובת מוסיפים את החמאה והחלב ואז את המלח. מעבדים במהירות בינונית במשך 6-7 דקות בערך עד שהבצק חלק. מכסים במגבת לחה ומניחים חצי שעה בחוץ להתפיח. אחרי חצי שעה מעבירים למקרר ללילה שלם. אפשר מינימום של 4 שעות, ואפשר גם יממה שלמה.
עוברים למילוי:
כוס חלב
75 ג' סוכר
40 ג' חמאה
כפית תמצית וניל
200 ג' שבבי קוקוס
קצת גרידת לימון, למי שאוהב
• זכרו שצריך גם 3 חבילות של שוקולד פרה (אני קניתי עם אגוזים!) למילוי.
מרתיחים את החלב והסוכר בסיר קטן. אחרי שהסוכר נמס, מנמיכים את האש עד הסוף ומוסיפים את החמאה ותמצית הוניל. כשהחמאה נמסה, מורידים מהאש ומערבבים את הקוקוס לבפנים. כשנוצרה תערובת אחידה מעבירים לקערה לקירור. אל תהססו לנשנש מהתערובת, היא טעימה ממש ומניסיוני תספיק גם ל-3 עוגות. אם לא בא לכם לנשנש ולבזבז, תכינו פשוט 3\2 מהתערובת מלכתחילה.
הרכבה:
לוחצים חצי מהבצק, מרדדים על משטח מקומח (או נייר אפייה מקומח, יותר קל) ויוצרים מלבן שיספיק לחבילה וחצי של שוקולד + שוליים, כמו בתמונה.
מעבירים את המלבן לתבנית עם נייר אפייה, מסמנים את גבולות המילוי (גבולות השוקולד למעשה) עם סכין קטנה ומורחים את המילוי. עליו מניחים את השוקולד. מתחילים לחתוך את הצדדים לקליעה, כמו בתמונה.
מקפלים את השוליים ומתחילים לקלוע, רצועה ימנית, רצועה שמאלית ושוב. מומלץ למתוח מעט את הבצק עם כל קליעה שיכסה את המילוי מהצד.
עושים את אותו הדבר עם הבצק השני. מניחים את העוגות לתפיחה של חצי שעה בתבנית, מכוסות במגבת, ובינתיים מחממים את התנור ל-160 מעלות. מברישים את העוגות לאחר ההתפחה בביצה טרופה ואופים 25-30 דקות, עד שהעוגות שחומות וטעימות.
בתאבון ואימון נעים (: