מי הזיז את החבילה שלי?

 

מזהים את החבילה שלכם כאן? צילום: אור לבו

 

מי הזיז את החבילה שלי?
נפתח בווידוי מרעיש – אני מעיין ואני חולת קניות באינטרנט (אוהבים אותך, מעיין!). ולא, אני לא מאלה שהצטרפו לגל רק לאחרונה, אני מהחלוצות. הכל התחיל לפני 13 או 14 שנים, כשגיליתי שהפסיקו לייצר את הבושם האהוב עליי. אני לא אחת שתוותר בקלות, עד שכבר מצאתי ריח שיושב עליי פרפקט?… התחלתי לחטט ברחבי האינטרנט, שבסך הכל עוד היה יחסית בחיתוליו, ולחפש סיבות להפסקת הייצור. מצאתי אתר בשם strawberrynet שהציע לי את הבושם הזה למכירה ועוד עם משלוח חינם לישראל, הזמנתי חיש מהר שני בקבוקים, והשאר היסטוריה..

בקצה ספסל הגברים
הסיבה שאני קונה ברשת מתחלקת לשני מניעים עיקריים – הראשון הוא שאני פשוט לא אוהבת שופינג אמיתי. אף פעם לא אהבתי. הייתי סובלת כשחברות היו גוררות אותי לשיטוטים בקניון בלי מטרה, ובסופו של דבר, תמיד היו מוצאים אותי יושבת על ספסל הגברים, מחוץ לחנות, ביחד עם עוד כמה בעלים שגררו אותם לקניון, ומחכה שהעניין הזה יגמר. שופינג און ליין זה כיף, קל, מהיר, פשוט, לוחצים בקליק אחד וזה מגיע הביתה. אפס בזבוז זמן. הסיבה השניה היא, חד וחלק, העלויות. מוצרי הטיפוח, האיפור, הבישום והביגוד שאני רוכשת, נרכשים בחצי מחיר, שליש מחיר, רבע מחיר ולעיתים אפילו פחות מהמחיר שלהם בישראל. בעיניי מי שנכנס היום לסופר פארם וקונה סבון פנים של ניוטרוג'ינה ב-50 שקלים כי זה מחיר מבצע ועל התווית רשום שהמחיר האמיתי הוא 95, הוא לא פחות מפראייר, כי באתרי הטיפוח הבריטים ניתן למצוא את אותו סבון ב-20 שקלים. לא במבצע. פשוט כי זה המחיר. ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על קופונים, מבצעים, קאשבק (החזר כספי על אחוז מסוים מהקנייה) ועוד דברים טובים שהסחר המקוון מציע.

חבילות בדרכן למיון

אחכה לך, בסוף הדרך
אממה, היו דברים שלא הייתי קונה באינטרנט – כל דבר שהייתי צריכה באופן דחוף. כמויות הזמן שהייתי מבזבזת בהמתנה לחבילות היו מטורפות, ואם היה משהו שלא יכולתי להרשות לעצמי להמתין עבורו חודשיים שלמים – הייתי הולכת ורוכשת בארץ, בפער מחיר מטורף. נכון מדכא? אז כבר לא. אני אשת בשורה היום! משהו חדש קורה בדואר ישראל, לא עוד המתנה מטורפת לחבילות. למעשה, ההבטחה היא 48 שעות מרגע הנחיתה של המוצר בארץ ועד לרגע המסירה לתיבה או לנקודת המסירה שלכם.

מי מבטיח את כל זה? האנשים הטובים במרכז הסחר המקוון החדש שנפתח במודיעין. הוזמנתי להגיע לסיור במרכז המיון החדש, (כנראה בגלל שאני אחראית לפחות ל-30% מהעבודה במרכז עם החבילות שלי), ואני מודה שדי נדהמתי. המרכז, המשתרע על פני 18 דונם (כן, זה ממש גדול), הוא מקום שלא תמצאו בו אפילו מעטפה אחת. כל כולו היכל קודש לחבילות של סחר מקוון והוא מטפל ב-60 מיליון חבילות בשנה! (ערוך להגיע גם עד 100 מיליון, אז אל תהססו להזמין…). במרכז עובדים 250 עובדים שמעבירים את כל זמנם בלוודא שלחדווה מנתניה יגיע הקולפן החשמלי שהיא הזמינה מעלי אקספרס. בעיניי זו שליחות!

אין כמו מצגת טובה כדי להעביר מסר

אז מי באמת הזיז את החבילה שלי?
במסגרת הביקור זכינו לשמוע הרצאה מרתקת של דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, בשמת שדה, סמנכ"לית השיווק של הדואר, ולסיור מרשים ומקיף במתחם שהעביר אותנו חיים מזעקי, סמנכ"ל התפעול. הבנו שבניית מרכז הסחר המקוון היא חלק מתנופה משמעותית של הדואר לשיפור השירות. מלבד מהירות המיון והמסירה, הם גם הגדילו את כמות מרכזי המסירה (1100 מרכזים בכל רחבי הארץ) שמתחלקים בין סניפי דואר, פיצוציות מקומיות וסניפים של רשת 'שופרסל'. בהמשך מתוכנן גם שיתוף פעולה עם חברת 'פז', במסגרתו יפתחו לוקרים מיוחדים לקבלת חבילות בתחנות דלק וכל מי שירצה לאסוף את החבילה יוכל להגיע על הדרך, כשהוא בא לתדלק. עוד שיתוף פעולה מעניין הוא עם חברת GETT  (כן, אלה של המוניות) ליצירת שליחויות עד הבית, לפי בחירתכם, כך שהחבילה תגיע אליכם הביתה תוך חצי שעה מהרגע שקיבלתם הודעה עליה. והחלק הכי מגניב שמתחדש בדואר? סרטוני הפרסומת שלהם הם סרטונים של ניר וגלי. גאונות!

בקיצור, אני הולכת להקים מאהל ליד סניף הדואר המקומי בציפייה לחבילות 11.11 שלי. עם קצת מזל, ועם השינויים האלה, כנראה שהן יגיעו לפני 2018 (:

זה לא מה שהזמנתי…

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “מי הזיז את החבילה שלי?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s