טקילה! איט מייקס מי… נוסטלג'יק?…

אז.. אני מודה. אני אוהבת אלכוהול. זה לא תמיד היה ככה, ויש איזו תקופה חשוכה בחיי של כמה שנים בה הייתי יושבת בבר עם הקולה שלי ומסרבת להריח את כל מה שקורה סביבי (אחרי הרעלת אלכוהול מבקבוק מקולל של וודקה קגלביץ' תות!), אבל העשור האחרון בחיי היה רווי אלכוהול, כמו שהעשור בין גיל 20 לגיל 30 אמור להיות, ודי נהניתי מזה.

כמו בכל היבט בחיים שלי, גם באלכוהול אני מפונקת. אמא שלי טוענת שיצאתי מהרחם עם טעם יקר, ואני איכשהו ממשיכה לחזק את הטענה שלה מדי יום, כשאני מצליחה לבחור רק לפי מראה הבקבוק את הפריט הכי יקר על הבר. בהתאם להיותי סנובית, אני לרוב נמנעת ממשקאות שיוצרים אצלי קונוטציה זולה או לא איכותית, ביניהם היה ניתן למצוא עד לפני כמה ימים גם את הטקילה.

20150714_204726

הערב התחיל מינימלי יחסית

משהו דמוי-טקילה באווירת קיבוץ
הפעם האחרונה בה שתיתי טקילה הייתה בגיל 15. לגדול במעלה אדומים זה קצת כמו לגדול בקיבוץ. אין לך באמת מה לעשות אז אתה משוטט ברחובות, אוסף אנשים תוך כדי הליכה ומעביר לילות שלמים בשתיית אלכוהול זול בפארקים נטושים על הדשא. את הטקילה (או מה שברוב חוצפתו העז לקרוא לעצמו טקילה ולא היה כזה בכלל) קנינו בסופר המקומי מבלי שאף אחד יבקש מאיתנו תעודת זהות (סביר להניח שזה בגלל שהקופאי שמכר לנו אותה היה פחות או יותר בגילנו), ובליווי בקבוק ספרייט וכמה חטיפים (בהוצאה כוללת של בערך 4 שקלים לאדם) הייתה לנו תעסוקה לאותו הערב. היינו שותים, חלקנו היו מקיאים, ובעיקר לא העזנו להגיד כמה שזה מגעיל.

סדנת טקילה – ממש לא מה שחשבתי
עד אתמול, לא ממש נגעתי בטקילה שוב. יותר מדי נוסטלגיה וזיכרונות פחות חיוביים. אבל אז הוזמנתי לסדנת טקילה בחסות בנא משקאות, וכחובבת אלכוהול, לא ממש יכולתי לסרב, אז הלכתי. ריח הטקילה באוויר העלה במוחי זכרונות של פנים מעוכות ושיכורות כנגד הדשא הקר, ובשביל מכת נוסטלגיה נוספת, אני פתאום מבינה שהבחור שהעביר את הסדנה (נציג תחום מקצועי בכספי משקאות, אם תהיתם), היה איתי בתנועת הנוער לפני 15 שנה. מכת נוסטלגיה, כבר אמרתי?

AnPrCb2P3ebS1oP_PXE-ez9Sz7xkImbAGV1YZOlCzBYy

צילום: אנה ולס קובלסקי

הדבר החיובי בכל הסיפור הוא שסוף סוף הבנתי מה היא טקילה, והאמינו לי- בינה לבין אותו משקה ששתיתי כילדה אין קשר, ולו הקלוש ביותר. הטקילה נעימה, מלאת טעמים (כל אחד מהסוגים השונים צופן בחובו טעם אחר), מתגלגלת לאט בגרון ומספקת חווית שתייה ממש מהנה. מלבד הטקילה עצמה, במהלך הסדנה הכינו לנו שלל קוקטיילים מעניינים עם אשכוליות, נענע, מיץ אננס, קוקוס, ועוד שלל טעמים שבכלל הפכו את כל העניין לכיף.

אז אפשר לומר שאני מומרת. אני לא מוותרת על הוודקה והבירה שלי בכזאת קלות, אבל אין ספק שטקילה תצטרף לרשימת המשקאות שלי (במיוחד בצורת קוקטייל).

ובינינו, למרות שאהבתי את הטקילה החדשה, הייתי מוכנה לחזור אחורה עשור וחצי, רק ליום או יומיים, להתגלגל על הדשא ולשתות נוזל שקוף ב-19.90. רק בשביל להרגיש שוב בת 15. תודו שגם אתם.

 

ורק כדי שלא תגידו שאני לא נותנת לכם כלום- 
מתכון לקוקטייל קייצי וכיפי על בסיס טקילה –
שוט של טקילה רפוסדו
מנה וחצי של מיץ אננס
עלי נענע טריים
פרוסת פלפל צ'ילי
חצי ליים
קרח

מערבבים את הכל טוב (אפשר גם בשייקר, אבל מקורות יודעי דבר טוענים שזה סתם דאווין) ושותים.
ועוד טיפ לסיום: כשמוסיפים נענע לקוקטייל, לא כותשים ולא קוצצים, אלא חופנים אותה בכף היד ומכים אותה עם היד השנייה. זה פותח את הטעמים של הנענע ועושה כיף של קוקטייל.

Au8gyRHkCH-gBtMGESLAGtE5Ekye61a_LIoBgqfV_-89

ככה זה נראה אחרי… צילום: ברק שטרית

מודעות פרסומת