קניות און ליין – הדרך הבטוחה ביותר לקנות!

בתור מכורת קניות ברשת אמיתית, אני מכירה את כל האתרים, את כל הפינות, את כל המבצעים הסמויים, וזה איכשהו מביא אותי תמיד לאותו מקום – "מעיין, תזמיני לי גם". אנשים רואים דברים שקניתי, במחירים טובים ובמקום לקחת את המושכות לידיים שלהם, ישר מביטים בי בעיני עגל חמודות ומבקשים "תזמיני לי גם!". את אחותי הגדולה כבר לימדתי את רזי המקצוע, יש שיטענו שהמלפפון היכה את הגנן בעניין הזה, אבל רוב החברות סביבי (ואבא ואמא שלי כמובן) נהנים מזה שיש ממי לבקש.

אי אפשר להתווכח עם פחד
בסך הכל, התירוץ שהם נותנים לי כשאני מנסה ללמד אותם להזמין לבד הוא טוב – רוב האינטרנט לא מספיק בטוח. יש לי חברים שמעולם לא הזינו פרטי כרטיס אשראי לתוך אתר כלשהו, גם לא אתר ישראלי, מחשש למתקפת סייבר, גניבת זהות, או כל שטות אחרת שהם שמעו בחדשות ועכשיו בטוחים שאיזה האקר סורי מתביית דווקא עליהם. ולא עזרו ההסברים (אני קונה ברשת כבר עשור וחצי בערך, ומעולם לא היו לי בעיות, טפו טפו), ולא עזר ההגיון (לתת פרטי כרטיס אשראי בטלפון לאיזה נער מחוצ'קן בן 16 כשאת מזמינה פיצה זה יותר בטוח?!) – אני עדיין המזמינה הלאומית, כי הם.. מפחדים.

הפתרון לכל צרותיכם! (כמעט)
אז זהו. יש פתרון והוא מתאים גם להם וגם לכל מי שפשוט לא מתלהב מלחשוף את פרטי כרטיס האשראי שלו ברשת – ויזה אנונימית!

טוב, לא באמת קוראים לזה ככה, אבל תודו שהשם הזה מושך… האמת היא שמדובר בכרטיס ויזה נטען של דואר ישראל שאינו מקושר לחשבון הבנק שלכם, כמו כרטיסי אשראי אחרים. הכרטיס הוא אמנם כרטיס אישי שלכם, אך אינו מכיל את הפרטים האישיים (וגם לא כתוב עליו את השם שלי), והוא מאפשר לכם לטעון אותו בסכום כסף רצוי כל פעם. כלומר, גם אם הכרטיס הולך לאיבוד או נגנב, לא ניתן להתפרע אתו. הוא מוגבל אך ורק לסכום שנמצא בתוכו!

הוא בכלל נולד כתחלופה (מצוינת!) לtravelers checks שפעם היינו לוקחים לחו"ל איתנו כדי לא להסתובב עם מזומן. פשוט מטעינים אותו בסכום הרצוי לפני הנסיעה לחו"ל ומגהצים בלי לפחד, אבל רק לאחרונה הבינו כמה הוא שימושי ללקוחות בארץ שקונים באופן מקוון בחו"ל. אתם מטעינים את הכרטיס (אפשר בסניפי הדואר, אבל הכי נוח דרך האתר בכמה קליקים) ורוכשים אתו כאוות נפשכם בכל אתר.

מעולה גם לילדים
בצורת רכישה זו אתם מגנים על עצמכם באופן מלא מפני פריצות לאתרים, מאגרי מידע עם מספרי כרטיס ועוד, ויודעים שתבזבזו רק מה שהגדרתם לעצמכם ותו לא. זה פתרון מעולה גם לילדים ונערים. הכרטיס מוגבל, ניתן לטעון אותו עבורם פעם בחודש בדמי הכיס, ולתת להם לקנות מה שהם רוצים באינטרנט, מבלי לחשוש מהוצאות יתר ומבלי לבצע בעצמכם את הרכישה. דרך מעולה ללמד עצמאות וגם תכנון לטווח רחוק של הכסף שברשותם!

אז איך עושים את זה?
קודם כל, כדאי לעשות את זה עכשיו כי עד סוף נובמבר הם במבצע. מזמינים את הכרטיס (בעלות ראשונית וחד פעמית של 45 שקלים), משלמים לשליח עד הבית 9.90 ₪ ומקבלים כבר 10 דולר או אירו טעונים בתוך הכרטיס, כך שהוא יוצא כמעט בחינם. את הכרטיס ניתן להזמין בסניף הדואר או באתר דואל ישראל.

ואם כבר התחלתם את עניין הרכישות באינטרנט, למה שלא תקבלו קצת כסף בחזרה? ביחד עם כרטיס הויזה הנטען, השיק הדואר שירות cashback, שירות שכאשר אתם נרשמים אליו, מחזיר לכם אחוז מסוים מכל רכישה שתבצעו באתרים הגדולים והבינלאומיים (איביי, נקסט, עלי אקספרס, booking.com, אסוס מלא אתרי תיירות ועוד!). לכל אתר יש מדיניות משלו של החזר כספי, בין אחוז אחד מסך הקנייה ועד ל-8% מסך הקנייה, וזה נכנס ישירות אליכם לחשבון ה-post cashback  שיצרתם לשימוש עתידי – לתוך הויזה הנטען (ואז תקבלו 5% נוספים לפינוק על הדרך), או לחשבון פייפאל, או אפילו ישירות לחשבון הבנק, לפי בחירתכם!

אז מה קונים?!
ואם הגעתם עד לכאן, אשתף אתכם בכמה רכישות שביצעתי לאחרונה עם הכרטיס הנטען שלי, בעקבות השגעון החדש שלי – להכין פרלינים בבית.

אז קניתי קודם כל תבניות שוקולד (תבניות מיוחדות מפוליקרבונט), מדחום שוקולד, כי חייבים לטמפרר בצורה מדויקת, שוקולד איכותי לעבוד אתו (מאתר ישראלי מקסים!), משקל למדידת הרכיבים ושקיות זילוף לזילוף הגנאש.

הכנתי 4 סוגי פרלינים בניסיון הראשון שלי – שוקולד מריר עם דובדבני אמרנה, שוקולד לבן עם מילוי גנאש קפה, שוקולד חלב עם מילוי שוקולד לבן וקוקוס, ושוקולד חלב עם מילוי קרמל מלוח.

מכיוון שהקרמל המלוח היה גולת הכותרת, אשתף אתכם בשמחה באופן ההכנה –

טופי \ רוטב קרמל מלוח

  • 200 גרם סוכר לבן
  • 90 ג' חמאה בטמפרטורת החדר, חתוכה לקוביות
  • 120 מ"ל של שמנת מתוקה
  • כפית מלח

בסיר בינוני תניחו כוס אחת (200 גרם) של סוכר לבן רגיל. על חום בינוני תתחילו להמיס את הסוכר ולערבב באופן קבוע עם כף עץ או מרית. לאט לאט הסוכר יהפוך לגושים ולבסוף ימס לנוזל סמיך, בצבע חום זהוב. מיד כשהסוכר נמס לגמרי, הוסיפו את החמאה לסיר. תהיו זהירים כי הקרמל מבעבע!
תערבבו את החמאה בתוך הסוכר עד שהיא נמסה לגמרי. אם השומן של החמאה קצת נפרד מהקרמל, תערבבו עם מקצף ידני וזה יאחד את התערובת.
אחרי שהתערובת אחידה, שפכו בזהירות ובעדינות את השמנת המתוקה אל תוך התערובת. התערובת תבעבע ואולי אפילו תתיז, אז להיות זהירים בשלב הזה מאד.
תנו לתערובת לרתוח וממש לעלות אל שולי הסיר ואז תסירו מהאש. הוסיפו כפית שטוחה של מלח. קררו את התערובת היטב לפני השימוש בה. הקרמל נשמר עד שבועיים במקרר, ובמקפיא הרבה הרבה יותר, רק תנו לו להפשיר לגמרי לפני השימוש. בתאבון!

מודעות פרסומת

מי הזיז את החבילה שלי?

 

מזהים את החבילה שלכם כאן? צילום: אור לבו

 

מי הזיז את החבילה שלי?
נפתח בווידוי מרעיש – אני מעיין ואני חולת קניות באינטרנט (אוהבים אותך, מעיין!). ולא, אני לא מאלה שהצטרפו לגל רק לאחרונה, אני מהחלוצות. הכל התחיל לפני 13 או 14 שנים, כשגיליתי שהפסיקו לייצר את הבושם האהוב עליי. אני לא אחת שתוותר בקלות, עד שכבר מצאתי ריח שיושב עליי פרפקט?… התחלתי לחטט ברחבי האינטרנט, שבסך הכל עוד היה יחסית בחיתוליו, ולחפש סיבות להפסקת הייצור. מצאתי אתר בשם strawberrynet שהציע לי את הבושם הזה למכירה ועוד עם משלוח חינם לישראל, הזמנתי חיש מהר שני בקבוקים, והשאר היסטוריה..

בקצה ספסל הגברים
הסיבה שאני קונה ברשת מתחלקת לשני מניעים עיקריים – הראשון הוא שאני פשוט לא אוהבת שופינג אמיתי. אף פעם לא אהבתי. הייתי סובלת כשחברות היו גוררות אותי לשיטוטים בקניון בלי מטרה, ובסופו של דבר, תמיד היו מוצאים אותי יושבת על ספסל הגברים, מחוץ לחנות, ביחד עם עוד כמה בעלים שגררו אותם לקניון, ומחכה שהעניין הזה יגמר. שופינג און ליין זה כיף, קל, מהיר, פשוט, לוחצים בקליק אחד וזה מגיע הביתה. אפס בזבוז זמן. הסיבה השניה היא, חד וחלק, העלויות. מוצרי הטיפוח, האיפור, הבישום והביגוד שאני רוכשת, נרכשים בחצי מחיר, שליש מחיר, רבע מחיר ולעיתים אפילו פחות מהמחיר שלהם בישראל. בעיניי מי שנכנס היום לסופר פארם וקונה סבון פנים של ניוטרוג'ינה ב-50 שקלים כי זה מחיר מבצע ועל התווית רשום שהמחיר האמיתי הוא 95, הוא לא פחות מפראייר, כי באתרי הטיפוח הבריטים ניתן למצוא את אותו סבון ב-20 שקלים. לא במבצע. פשוט כי זה המחיר. ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על קופונים, מבצעים, קאשבק (החזר כספי על אחוז מסוים מהקנייה) ועוד דברים טובים שהסחר המקוון מציע.

חבילות בדרכן למיון

אחכה לך, בסוף הדרך
אממה, היו דברים שלא הייתי קונה באינטרנט – כל דבר שהייתי צריכה באופן דחוף. כמויות הזמן שהייתי מבזבזת בהמתנה לחבילות היו מטורפות, ואם היה משהו שלא יכולתי להרשות לעצמי להמתין עבורו חודשיים שלמים – הייתי הולכת ורוכשת בארץ, בפער מחיר מטורף. נכון מדכא? אז כבר לא. אני אשת בשורה היום! משהו חדש קורה בדואר ישראל, לא עוד המתנה מטורפת לחבילות. למעשה, ההבטחה היא 48 שעות מרגע הנחיתה של המוצר בארץ ועד לרגע המסירה לתיבה או לנקודת המסירה שלכם.

מי מבטיח את כל זה? האנשים הטובים במרכז הסחר המקוון החדש שנפתח במודיעין. הוזמנתי להגיע לסיור במרכז המיון החדש, (כנראה בגלל שאני אחראית לפחות ל-30% מהעבודה במרכז עם החבילות שלי), ואני מודה שדי נדהמתי. המרכז, המשתרע על פני 18 דונם (כן, זה ממש גדול), הוא מקום שלא תמצאו בו אפילו מעטפה אחת. כל כולו היכל קודש לחבילות של סחר מקוון והוא מטפל ב-60 מיליון חבילות בשנה! (ערוך להגיע גם עד 100 מיליון, אז אל תהססו להזמין…). במרכז עובדים 250 עובדים שמעבירים את כל זמנם בלוודא שלחדווה מנתניה יגיע הקולפן החשמלי שהיא הזמינה מעלי אקספרס. בעיניי זו שליחות!

אין כמו מצגת טובה כדי להעביר מסר

אז מי באמת הזיז את החבילה שלי?
במסגרת הביקור זכינו לשמוע הרצאה מרתקת של דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, בשמת שדה, סמנכ"לית השיווק של הדואר, ולסיור מרשים ומקיף במתחם שהעביר אותנו חיים מזעקי, סמנכ"ל התפעול. הבנו שבניית מרכז הסחר המקוון היא חלק מתנופה משמעותית של הדואר לשיפור השירות. מלבד מהירות המיון והמסירה, הם גם הגדילו את כמות מרכזי המסירה (1100 מרכזים בכל רחבי הארץ) שמתחלקים בין סניפי דואר, פיצוציות מקומיות וסניפים של רשת 'שופרסל'. בהמשך מתוכנן גם שיתוף פעולה עם חברת 'פז', במסגרתו יפתחו לוקרים מיוחדים לקבלת חבילות בתחנות דלק וכל מי שירצה לאסוף את החבילה יוכל להגיע על הדרך, כשהוא בא לתדלק. עוד שיתוף פעולה מעניין הוא עם חברת GETT  (כן, אלה של המוניות) ליצירת שליחויות עד הבית, לפי בחירתכם, כך שהחבילה תגיע אליכם הביתה תוך חצי שעה מהרגע שקיבלתם הודעה עליה. והחלק הכי מגניב שמתחדש בדואר? סרטוני הפרסומת שלהם הם סרטונים של ניר וגלי. גאונות!

בקיצור, אני הולכת להקים מאהל ליד סניף הדואר המקומי בציפייה לחבילות 11.11 שלי. עם קצת מזל, ועם השינויים האלה, כנראה שהן יגיעו לפני 2018 (:

זה לא מה שהזמנתי…